חגים

החג המיוחד שאני זוכרת מילדותי הוא חג הסיגד
ביום כ"ט בחשוון שבעה שבועות לאחר יום כיפור. מדי שנה היו כל בני הכפר צמים ומתאספים יחד על הר גבוה. הם היו מתפללים כשפניהם לכיוון ירושלים, ובתפילתם היו מתארים את יופייה של ירושלים העטופה בזהב.
החג נועד להזכיר את הברית על הר סיני ואת שמירת המצוות, ומשמעותו הנוספת הייתה כמיהה לירושלים והבעת תקווה לעלות לציון.
כיום ממשיכים בני העדה את המסורת ועולים לירושלים מדי שנה בחג הסיגד.
בקיבוץ סמר אנחנו חוגגים את הסיגד ומזמינים את כל בני הקהילה הקיבוצית באזור ליהנות מערב מיוחד עם הרבה מוזיקה אתיופית (ראו להלן) ועם מאכלים ואווירה אותנטית אתיופית.
הודעות על חג הסיגד ועל ערבי מוזיקה מתפרסמות מדי פעם.